חדשות

האם הצוות המשותף שיורכב מנציגי חברת נובל אנרג'י האמריקאית ומנציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל יעמוד בהבטחות שלשמו הוא יוקם – שמירה על בריאות הציבור? ימים יגידו.
ההצעה להקים צוות משותף הגיעה לאחר סערה שהתעוררה בעקבות האישור להקמת אסדת הגז לווייתן במרחק קצר מחוף דור. פעילים וארגוני איכות הסביבה טענו כי יש חשש גדול לפגיעה באיכות חייהם של התושבים בסביבה. לטענתם התלוותה גם עתירה לבג"צ, שדרשה בירור בנוגע לקבלת ההחלטות בטענה שנעשתה בצורה של מחטף.

מטהרים את האווירה

סדרת הפגישות שהתקיימו בין נציגי חברת נובל אנרג'י ובין יעקב אדרי, יו"ר איגור ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, והמנכ"ל ניר סהר נועדו לפתוח את הדיון בנוגע לאסדת הגז לווייתן, ולייצר שקיפות עבור התושבים על מה שמסתתר מאחורי תוכניות האסדה. נציגי חברת נובל אנרג'י הציגו את מתווה התוכניות, נתונים על היתרי הפליטה של האסדה, וכן את הדרכים שיש בכוונתם לנקוט על מנת לשמור על רמות פליטה מינימליות.

עכשיו נשאלות מספר שאלות – עד כמה בפועל יצליחו ליישם את התוכניות? ומה יקרה אם החברה לא תצליח לעמוד בסטנדרטים שהובטחו לשמירה על בריאותו של הציבור?
האם מדובר בתהליך שנועד לטהר את האוויר או שמא רק על מנת לטהר את האווירה?

אבן המחלוקת

כזכור, יצאו המתנגדים כנגד אישור להקמת מערכת הולכת לחומר הקונדנסט, שהינו למעשה תוצר לוואי מהפקת הגז ואחסונו בסמוך למושבה יוקנעם.
החשש שהעלו המתנגדים היה ששינועו ואחסונו מסוכן לציבור בשל לחץ אדים גבוה שהופך אותו לנדיף במיוחד.
יו"ר האיגוד יעקב אדרי סבור לאחר סבב השיחות כי היתרונות שיש לשימוש בגז הטבעי גדולים היום ביחס לחסרונות שנובעים מיצירת אנרגיה באמצעות תחנות הכוח הקיימות. יחד עם זאת הוא הדגיש שיש בכוונתו להמשיך ולעקוב אחר תהליכי יצור הגז, כשבראש מעיניו תישאר איכות חייהם של התושבים בסביבה.

לאחרונה העניק משרד האנרגיה רישיון לחיפוש נפט וגז טבעי בשטחי המים הכלכליים של מדינת ישראל לשחקן בינלאומי חדש: קונסורציום של חברות הודיות (ביניהן חברות IOL, BPRL, IOCL ו-ONGC), אשר יוכל לחפש מקורות אנרגיה כחול לבן אל מול חופיה של ישראל.

רישיון החיפוש שהעניק משרד האנרגיה לקונסורציום החברות ההודיות ניתן לתקופה בת שלוש שנים. לאחר סיום התקופה הזו ניתן יהיה להאריך את תקופת הרישיון בשלוש שנים נוספות, וזו בהנחה שבעלי הקונסורציום יבצעו את תכנית העבודה המוסכמת ויתחייבו לבצע גם קידוח בתקופת ההארכה.

על מנת לקבל את רישיון החיפוש, נתבקש הקונסורציום להוכיח את יכולתו הכלכלית, המתבטאת בנכסים שמסתכמים בלפחות 400 מיליוני דולרים וכן הון עצמי של לפחות 100 מיליוני דולרים. בנוסף נדרש הקונסורציום להוכיח את יכולתו המקצועית בתחום של חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים, במטרה להבטיח שאכן יממש את רישיון החיפוש שניתן לו על ידי משרד האנרגיה.

צעד קטן להודים, צעד גדול למשק האנרגיה הישראלי

כניסתם של ההודים לחיפושי הנפט והגז היא ראשונה מסוגה, ואמורה להוביל למציאתם של מאגרי נפט ו/או גז חדשים יחד עם אפשרות לייצא למדינות אחרות. זאת ועוד, לדברי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שבירך על המהלך, אחת מן המשמעויות שלו היא שלראשונה הוסדרו אופני מתן רישיונות חיפוש הנפט והגז במים הכלכליים של ישראל וכן תנאי הסף לקבלתם. שטייניץ גם הוסיף ואמר כי במהלך שנת 2018 יוסיף משרד האנרגיה ויבצע פעולות לעידוד חברות בינלאומיות נוספות להגיע לאיזור ולהשקיע בארץ.

איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל בירך גם הוא על המהלך ומסר כי מדובר בצעד חשוב להמשך פיתוחו של משק האנרגיה הישראלי. זאת משום שכניסת המפעיל הבינלאומי החדש לתחום החיפוש של נפט וגז בשטחה הימי הכלכלי של מדינת ישראל היא עדות משמעותית הן לפוטנציאל העצום הקיים בו והן לחיזוקם של היחסים המדיניים והמסחריים בין שתי המדינות.

בעוד עולים סימני שאלה רבים בנוגע לתמונת ההכנסות הצפויות ממאגר תמר בעקבות צמצום אחזקתה של חברת נובל אנרג'י, בזירה היוונית מסתמנות הכרזות ידועות על סגירה של מימון פיננסי בין חברת נובל אנרג'י וארבעה בנקים.
החברה האמריקאית לחיפוש ולהפקת נפט וגז טבעי, נובל אנרג'י, עתידה במהלך חודש אפריל לצמצם את היקף אחזקתה במאגר תמר. השינוי הצפוי הוא הפחתה של האחזקה מ- 36% להיקף אחזקה של 25% בלבד.
ניסיונותיהם של מומחים בתחום ושל משקיעים במאגר תמר להעריך את הרווח הצפוי להם מהמאגר בעתיד העלו חרס עד כה. הסיבה לכך נעוצה במידע השונה שסיפקו שלושת שותפויות הגז, ישראמקו, אבנר חיפושי נפט ודלק קידוחים, בדבר הפחתת תעריף הגז לחברת החשמל בישראל, כאשר לכל אחת מהתחזיות תהיה השפעה שונה על היקף ההכנסות של כל אחת מהן ושל המאגר עצמו.
כזכור, חברת החשמל והשותפות במאגר תמר חתמו על הסכם לאספקת גז טבעי במרץ 2012 למשך 15 שנה. היקף ההסכם מוערך בכ- 14 מיליארד דולר, ועד 23 מיליארד דולר. המועד למכירת הגז לחברת החשמל צפוי להתממש החל משנת 2021.

נחתם הסכם מימון פיננסי בין חברת נובל אנרג'י וארבעה בנקים

לאחרונה השלימה חברת נובל אנרג'י היוונית את הסגירה הפיננסית למימון לצורך פיתוח שדות הגז תנין וכריש. פיתוח שדות הגז, החל מסוף שנת 2020, צפוי להוות תחרות למאגרים תמר וליוויתן.
עסקת המימון, בהיקף של 1.275 מיליארד דולר, נחתמה מול ארבעה בנקים; בנק נטיקסיס אחראי על גיבוי פיננסי לצורך הבדיקות הטכניות של המאגרים ועל מתווה הפיתוח; מורגן סטנלי אחראי על הלוואות, אישורים והצד הלוגיסטי; סוסיטה ז'נרל אחראי על פעילות מחוץ לגבולות ישראל; ההסכם הרביעי נחתם מול בנק מקומי, בנק הפועלים.
לאור ההכרזה על סגירת המימון הפיננסית של חברת נובל אנרג'י, מערכים כי מועד תחילת פעילות המאגרים כריש ותנין תחל בסוף 2020 ועד לתחילת 2021. בכל מקרה, ההכרזה על מועד הפתיחה הסופי תצא בימים הקרובים.

נובל אנרג'י זוקפת לזכותה נקודת פתיחה מצוינת, כאשר הזמנת הציוד ופיתוח שדות הגז בוצעו בתקופה שבה הביקוש לציוד קידוחים היה נמוך באופן יחסי, ולכן זכתה למחירים טובים. עובדה זו תאפשר לה למכור את הגז במחיר נמוך יחסית. ההערכה היא כי תעריף הגז של חברת נובל אנרג'י יהיה כ- 4.2 דולר ליחידת חום.

דבריו של מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, בדבר האחראית לגיבוש נוסחת הגז עוררו לאחרונה הד תקשורתי נרחב. האחריות הונחה על כתפיה של חברת החשמל, אך זאת הכחישה כל קשר לגיבוש מחירי הגז. בתגובה נמסר מחברת החשמל כי מתנהלים מגעים עם שותפות תמר במטרה להפחית את מחיר הגז ב- 25%. בהמשך הכחישו בשותפות תמר את קיומם של מגעים בנושא.

מחיר הגז עומד כיום על שישה דולרים ליחידת חום, והמבקרים מציינים כי מדובר במחיר הגבוה בכ- 2 דולרים ליחידת חום מהמחיר הרווח במשק העולמי. החוזה, שנחתם בין חברת החשמל ובין שותפות תמר, מאפשר דיון על הורדת מחיר הגז ב- 35% בשתי תחנות. תחנה ראשונה לפתיחת הדיון תתאפשר בשנת 2021 ותפתח ערוץ התדיינות בהפחתה של 25% מהמחיר.
מומחים בתחום סבורים כי על אף שחברת החשמל מגלה נחישות להפחתת מחירי הגז, העתיד לא נראה מבטיח במיוחד. יחד עם זאת הכניסה של חברת האנרגיה היוונית אנרג'יאן לשוק עשויה לשמש כאמצעי אסטרטגי מוצלח עבור חברת החשמל, וזאת לאור המחירים הנמוכים יחסית שהיא עתידה להכניס לזירה המקומית.

כאמור, בשותפות תמר הכחישו את קיומם של מגעים עם חברת החשמל, וציינו כי הקשר העסקי מתקיים באופן שוטף עם כל לקוחות השותפות, ואינו נוגע לפתיחת מחודשת של חוזים.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, נמצא בתהליכים מתקדמים לבחינת הקמת מפעל אלומיניום ותחנת כוח בנגב בהשקעה שצפויה להסתכם ב- 4 מיליארד דולר. ההערכה היא כי מפעל האלומיניום צפוי לייצר קרוב למיליון טונות אלומיניום בשנה.
לצורך הייצור במפעל תידרש אספקה של 1,600 מגה וואט. באחוזים, מדובר על כ- 10% עד 15% מביקוש החשמל בארץ. מכאן הנחיצות בהקמת תחנת כוח צמודה למפעל, שעלותה מוערכת במעל 1.5 מיליארד דולר. תחנת הכוח תופעל באמצעות גז טבעי ממאגרי הגז תמר וליוויתן, שבבעלות נובל אנרג'י וקבוצת דלק. הביקוש לתצרוכת הגז הטבעי עשויה להגיע לכ- 2 BCM גז, שהיא למעשה 20% מהביקוש שיש כיום לגז טבעי בארץ.

מימון המיזם

עלותו הכוללת של המיזם עשויה להסתכם בכ- 5.5 מיליארד דולר. ככל הנראה, לאחר קבלת החלטה סופית, צפוי יצחק תשובה לממן את עלות הקמת המפעלים בעזרת הכנסת שותף אסטרטגי והלוואות מבנקים זרים.
מגעים עם שותף אסטרטגי מתנהלים כבר בימים אלה, ובקרוב צפוי להגיע שותף פוטנציאלי מסין להיוועד עם תשובה על פרטי הסכם השותפות.

משרד הכלכלה נתן את ברכת הדרך

מפעל האלומיניום ותחנת הכוח צפויים לספק 1,500 מקומות עבודה באזור ששיעורי האבטלה בו הם מהגבוהים בארץ, ועל כך מברכים בראש ובראשונה נציגי משרד הכלכלה. האהדה הגדולה שמפגין משרד הכלכלה למיזם נובעת בנוסף מכך שהוא צפוי להגדיל את היקף היצוא ב- 2 מיליארד דולר.
במגעים שבין תשובה לשר הכלכלה, אלי כהן, גיבשו הסכמה עקרונית של המשרד לקדם את הקצאת הקרקע ללא צורך במכרז. כהן אף מסר בתקשורת, כי ההסכמה שנעשתה במיזם זה תתקיים לגבי כל מיזם נוסף באזור הדרום, שנמצא בעדיפות לאומית ויעמוד בקריטריונים של המשרד.
הטענה כי המהלך של תשובה להקמת המפעל ותחנת הכוח נובע בשל החשש מהצלחת שיווק הגז זכתה לביטול חד משמעי של מקורביו, שהסבירו כי המניע המרכזי הוא רצונו של תשובה לתרום למשק, ולא מעבר לכך.

עורך עיתון 'הארץ' נחמיה שטרסלר מגדיר את המהפך שחל לאחרונה במשק הגז בישראל כ"מדיר שינה מעיניהם של המתנגדים". לפרשנותו: "הם לא מבינים איך כל נבואותיהם השחורות מתנפצות אחת אחרי השנייה, וישראל הופכת על אפם ועל חמתם ליצואנית גז משמעותית".
גם סבר פלוצקר מידיעות אחרונות הצהיר, כי 2017 מסתמנת כשנת מפנה במשק האנרגיה הישראלית – שנת הגז הטבעי, הוא כינה אותה. לדבריו "הגז הטבעי ימלא בקרוב תפקיד חשוב בכלכלת ישראל ובמדינאות הישראלית. בתנאי שהפוליטיקה לא תטרוף מחדש את הקלפים".

ניסיון כושל לטריפת קלפים פוליטית בידי אבי גבאי

אם בניסיונות לטריפת קלפים עסקינן, אבי גבאי יו"ר מפלגת העבודה, יצא לאחרונה בקריאה רמה נגד ההתפתחויות במשק הגז בישראל וטען: "לגרום לכך שאזרחי ישראל ישלמו 6 דולר עבור הגז, עבור חברת חשמל , ו- 5 דולר עבור תעשייה, כשהמחיר בעולם הוא בין 2 ל- 3 דולר והגז הוא אצלנו, זה פשוט שערורייה". אם דבריו היו נכונים יתכן מאוד שזו הייתה שערורייה, אך לנוכח המציאות נראה שהשערורייה האמתית היא חוסר הדיוק של טענתו.

אז בואו נעמיד דברים על דיוקם

ראשית, מדוח 2016 של חברת האנרגיה BP, המוציאה מטעמה דוח שנתי מקיף על מצב שוק האנרגיה העולמי, עולה כי מחירי הגז הטבעי במרבית המדינות ברחבי העולם בשנת 2016 היה גבוה מ- 3 דולר ליחידת חום, ולא כפי שטען גבאי בין 2 ל- 3 דולר ליחידה. אמנם מחיר הגז הטבעי בקנדה היה 1.55 דולר ליחידה ובארה"ב 2.46 דולר ליחידה, אך באנגליה ובגרמניה הוא עמד על 4.69 דולר ו-4.93 דולר בהתאמה.
איגוד הגז הבינלאומי, שמוציא אף הוא דוח שנתי מעמיק ונרחב, בדק את מחירי הגז הטבעי במדינות בעלות תפוקת גז גבוהה ומצא שבהולנד ובנורבגיה עמד המחיר על כ- 4.5 דולר ליחידת חום, והן לא לבד – בקרב 31 מדינות מחיר הגז היה גבוה מ- 3 דולר.

כשעושים השוואות חשוב לעשות אותן נכון

השוואת מחירי גז בעולם היא מורכבת ודורשת התחשבות במגוון של פרמטרים. לא ניתן לנתק את עלות הגז לצרכן מסוג המאגר, מגודלו ומתנאי ההפקה. יש להבחין בין עלויות הפקת גז ביבשה, שהן עלויות נמוכות יחסית, לבין עלויות הפקת גז מהים, שהן גבוהות יותר. גם בתוך הים חשוב להבחין בין עלויות הפקה במים רדודים לבין עלויות הפקה במים עמוקים, שכן תהליכי ההפקה במים עמוקים, כמו גם שינוע הגז הם מורכבים יותר ולכן גם יקרים יותר.
מתוך מחקר שנערך השנה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז המשווה את מחירי הגז בישראל למחיריו במדינות שדומות לה מבחינת סביבת ההפקה, עולה מציאות שונה מאוד מזו שמצייר גבאי. לפני שניכנס לממצאי המחקר, חשוב לציין שבניגוד לדוחות המצוטטים מעלה, מחקר זה מתייחס למחיר הסיטונאי של הגז (5.2 דולר ליחידה בממוצע) ולא למחיר לצרכן. כמו כן הוא משתמש בנתונים של עשור שלם ולא בנתונים חד שנתיים בלבד.
המחקר משווה את ישראל למדינות נוספות שמפיקות גז טבעי ממאגרים ימיים, בהן כמות הגז המופקת דומה או גבוהה מהכמות שמופקת בארץ ושצריכת הגז שלהן מתבססת רובה ככולה על ההפקה המקומית ולא על יבוא. בתנאים הללו עמדו שמונה מדינות ומתוך כולן היחידה שבה מחירי הגז היו נמוכים מהמחיר הממוצע בישראל הייתה ארצות הברית. לאורך העשור האחרון מחירי הגז בהולנד ובאנגליה למשל עמדו על ממוצע של כמעט 8 דולר ליחידה ובמשך 80% מהתקופה הנבדקת מחירי הגז הישראלי היו נמוכים יותר. ביחס למחירי הגז בברזיל ובתאילנד, המחירים בישראל היו נמוכים יותר לאורך העשור כולו.

לסיכום, טענתו של גבאי רחוקה מלהיות מדויקת. לא זו בלבד ששגה בנתונים הוא גם נמנע מלתת הקשר רחב ומדויק יותר לטענותיו. השוואות בתחום זה הן בהחלט חשובות אך אם הן לא מבוצעות כראוי הן יכולות ליצור מצג שווא בעל פוטנציאל פגיעה במשק הישראלי.

בנק הפועלים מצטרף למימון פיתוח מאגרי כריש ותנין, וחברת אנרג'יאן מוכנה לצאת לדרך

לאחר קביעת מקורות המימון לפיתוח מאגרי הפקת הגז כריש ותנין ההליכים הפיננסים צפויים להתגבש ולהיסגר עד לסוף חודש ינואר 2018. המימון יתחלק בין חמישה בנקים באופן שווה: בנק הפועלים, מורגן סטנלי, סיטי בנק, נטיקסיס וסוסייטה ג'נרל. מדובר במימון בגובה כולל של 1.25 מיליארד דולר.

בתום גיבוש תכנית המימון תצא הכרזה רשמית של חברת האנרגיה היוונית אנרג'יאן – בעלת המאגרים ומפעילת רישיונות החיפוש בהם – על מועד יריית הפתיחה לפיתוח המאגרים (FID). לצידה תצא גם הכרזה רשמית על תחילת מועד הפקת הגז מהמאגרים. הצפי לתחילת הפקת הגז הוא המחצית השנייה של שנת 2020.

חלוקת תחומי אחריות המימון בין חמשת הבנקים הגדולים

ההסכמות המתגבשות בשלב זה בין הבנק הישראלי לבין ארבעת הבנקים הזרים נוגעת לחלוקת נטל המימון, ומבוססות על פילוח אזורי האחריות לפי תחום והתמחות. על פי חלוקה זו בנק הפועלים יממן את פעילות החוף בצד הישראלי, בנק סוסייטה ג'נרל יממן את הפעילות שמחוץ לשטחי ישראל. סיטי בנק ונטיקסיס יממנו את כל הבדיקות הטכניות הנדרשות של המאגרים כמו גם את מתווה הפיתוח. בנק מורגן סטנלי יממן את הפעילות הלוגיסטית על כל גווניה הבירוקרטיים.

מפיתוח ועד להפקת גז טבעי

כזכור בשנת 2016, כחלק ממתווה הגז הממשלתי, רכשה חברת אנרג'יאן את מאגרי כריש ותנין מידי קבוצת דלק בסכום של 150 מיליון דולר וקביעת תמלוג של 9% מהמכירות. את שלבי התכנון ההנדסאי, הבנייה והפיתוח של מאגרי הגז הפקידה אנרג'יאן בידיה של חברת TechnipFMC. בסיום הבנייה תתחבר אנרג'יאן לשני מאגרים: מאגר תמר ומאגר לוויתן, ויחד יפעלו להקמת תשתית של צנרת להולכת הגז לחופי ישראל.

לקראת סוף 2017 דיווחה אנרג'יאן על סגירת חוזי הגז שלה, זאת לאחר שחתמה מול חברת רפק על הסכם אספקה בהיקף של קרוב ל-3 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך תקופה של 15 שנה. קודם לכן חתמה חוזי אספקה גם עם בזן, כיל ו-OPC. משקלול של כל החוזים עולה כי היקף המכירות הכולל של ארנרג'יאן צפוי להגיע לכ-75 מיליארד מ"ק גז טבעי, היקף מכירות שגבוה בכ-35% מפוטנציאל התפוקה עליו דווח במקור (בזמנו הוערך פוטנציאל התפוקה של כריש ותנין בכ-55 מיליארד מ"ק). היקף המכירות השנתי המוערך על בסיס חוזים אלה עומד על כ-4.1 מיליארד מ"ק.

מחיר הגז שנקבע בהסכמים נמוך בכ-20% מהמחיר שנקבע במתווה הגז הממשלתי בדצמבר 2015. אז הוגדר מחיר של 4.7 דולר ליחידת אנרגיה ואילו על פי ההסכמים הנוכחיים ישלמו החברות פחות מ-4 דולר ליחידה.